קבוצת מדיטציה למתמודדים בשילוב מיינדפולנס​

פעם בשבוע בימי ד' אחר הצהרים מתקיימת קבוצת מדיטציה למתמודדים החברים במועדון מיינד אנד פיטנס של אנוש. מועדון מיינד אנד פיטנס של עמותת אנוש הוא מועדון ייחודי בארץ אשר מטרתו לעודד את המתמודדים לתרגל ולאמן הגוף ואת הנפש.  המועדון פועל במרכז דניאל לחתירה - מרכז ספורט ליד נמל תל אביב, שנותן אוירה ספורטיבית, כך שאתה נכנס אליו מיד בא לך להתחיל לעשות ספורט. המועדון פועל 3 פעמים בשבוע אחר הצהרים ומציע מגוון גדול של פעילויות. ישנן קבוצות של חתירה פיטנס והליכה, לצד קבוצות של פלדנקרייז, מדיטציה וטאי צ'י, וכן סדנאות שונות כהפסקת עישון, חשיבה חיובית והרגלי אכילה.

אני מגיעה כמה דקות לפני הקבוצה והחברים יוצאים מפעילות אחרת, שותים משהו ומתאווררים בין קבוצה לקבוצה. ב 17:10 סוגרים את הדלת מתחילים לתרגל.

תמיד מתחילים בתרגול של אסוף התודעה שלנו שנקרא נשימה לבטן:בישיבה,כפות רגליים יציבות על הקרקע... גו זקוף....ראש בהמשך לגב... והעיניים

 מסתכלות ב45 מעלות כלפי מטה על נקודה על הרצפה,...יד שמאל בתוך יד  ימין על הבטן התחתונה....לוקחים שאיפה מהאף ונשיפה מהאף ומעבירים את תשומת הלב לנשימה לבטן התחתונה....בשאיפה הבטן מתמלאת ובנשיפה הבטן מתרוקנת...

כך למספר דקות נחים מכל הפעילות והמחשבות על מה שעבר עלינו היום, ומכלהטרדות והמשימות שיש לנו עוד היום. פשוט מתמסרים לרגע הזה, לנשימה. ללא שיפוטיות, השוואות וביקורת.

תשומת לב לנשימה לבטן, כאן ועכשיו, יוצר רוגע בגוף, התודעה מתייצבת ומתחילים לחוש את השקט הפנימי שקיים בכולנו, המתגלה מבעד להסחות הדעת הרבות שלנו. "שקט מלא באהבה וחמלה" כמו שאומר המורה שלי למדיטציה בשיטת הזן – תמיר מסאס.

אז איך כל זה התחיל?

הדרך שהגעתי להדריך במועדון הזה היא נס עבורי. לפני שנה וחצי ביקרתי חברה, ישבנו במטבח והיא הייתה צריכה ללכת רגע לחדר השני. אני לקחתי עיתון שהיה על השולחן והתחלתי לדפדף בו. פתאום ראיתי כתבה על בחור מתמודד שמו דויד שמספר את הסיפור על המחלה שלו ומודיע שהוא ביחד עם עמותת אנוש, פותחים מועדון של ספורט לגוף ולנפש – שזה חלום שלו.

זו הייתה תקופה בה עזבתי את ניהול מועדון כישורי חיים במרכז שיקום הרצליה, ובחרתי לעבוד כמדריכת מדיטציה למתמודדים. נדהמתי איך "במקרה", הגעתי לכתבה הזו ומיד התחלתי לחפש איך אני מגיעה למועדון הזה ומציעה את קבוצת המדיטציה למתמודדים. בעזרת גוגל ופייסבוק הצלחתי לקבל את המייל של מיכל ויירון מנהלת המועדון. קבעתי פגישה והנחתי קבוצה אחת כניסיון, אחרי שהחבר'ה במועדון אמרו כן, התחלתי להגיע פעם בשבוע לתרגל עם החברים.

כיום מחקרים רבים מעידים על תרגול מדיטציה כגורם בעל תרומה משמעותית לאיכות החיים ושמירה על אורח חיים בריא. תרגול המדיטציה תורם הן במישור הנפשי כמחזק שקט, שלווה וערות והן במישור הגופני כתמיכה להחלמה ממחלות.

כמרפאה בעיסוק שנים רבות, ומתרגלת מדיטציה ב6 שנים האחרונות היה חשוב לי להנגיש את תרגול המדיטציה גם למתמודדים. תרגול מדיטציה רגיל של ישיבה שקטה כ 20 דק' עם התבוננות שקטה לא מתאים למתמודדים. כך שהבנתי כי יש צורך בהתאמת המדיטציה למתמודדים. בעקבות זאת, יצרתי קבוצה בה התרגולים קצרים בזמן 5-7 דק', מתבצעים לרוב בתנועה, ומאפשרים לקבל את איכות המדיטציה בצורה מותאמת.

בזמן הקבוצה אני מאפשרת חופש מוחלט לגבי התרגול, אדם צריך להרגיש בנח בתרגול ולדאוג לגוף שלו. ישנם משתתפים שמתרגלים הכל, חלקם מתרגלים חלק מהזמן, וחלק מהזמן רק יושבים איתנו, וישנם גם חברים שבכלל לא מתרגלים וגם זה בסדר. אני רואה כי יש ערך גם לחברים שרק נמצאים בקבוצה. אני קוראת לזה "מדיטציה פאסיבית", על משקל עישון פסיבי, כשאתה נמצא בתוך קבוצה שמתרגלת מדיטציה, האנרגיה של התרגול בקבוצה עוברת אליך, גם אם אתה לא מתרגל.

אז מה קורה בתרגול?

תשומת לב לנשימה ולתחושות גוף מרגיעים את הגוף, כשהגוף רגוע ויציב גם התודעה יציבה כך שהמחשבה שלנו צלולה, ברורה ומאפשרת לנו לקבל החלטות מתוך בהירות. מחשבה בהירה תוביל אותנו לפעולות המדויקות ביותר לנו ולאנשים בסביבתנו בסיטואציה בה אנו נמצאים.

מיומנות ההתבוננות תוך תשומת לב למה שקורה לי, מאפשר לפתח את "העד": היכולת לראות את ההתרחשויות מהצד ולא להיצמד או לדחות את הדברים. ההתבוננות מהצד מאפשרת לאדם לעצור רגע, ולבחור את הפעולה שלו מתוך חופש  ולא מתוך הרגל או אוטומט.

תרגול המינדפולנס – הפנית תשומת הלב מתוך כוונה ברגע הנוכחי וללא שיפוטיות, מאפשרת לקבל את המצב נוכחי, כפי שהוא, להתבונן בו ללא שיפוט ולהחליט על פעולה. זהו תרגול שעוזר לפתח קבלה והרחבת אורך הרוח כך שהתגובה שלנו תבוא מתוך חופש ולא מתוך הרגלים שטבועים בנו.

המדיטציה אותה אנו מתרגלים היא תרגול בדרך הזן.  אז מה זה זן?

זן זה לדעת, לקבל ולהאמין בעצמינו. ניתן להקביל את הזן למושג ההחלמה.

לדעת את עצמך הוא התהליך שאדם מכיר את עצמו על כל צדדיו. כמו בהחלמה ללמוד על עצמי, על המחלה שלי, מה הסימפטומים שלי מה מניע אותי מה הן היכולות שלי וכו'.

לקבל את עצמי הוא תהליך שהאדם מבין שהוא שלם כפי שהוא עם העוצמות ועם המוגבלויות, הוא לא יכול להיות אחרת, אלא רק כפי שהוא. הוא אינו צריך ל"תקן את עצמו" אלא לקבל את עצמו כפי שהוא. ובמקביל, בתהליך ההחלמה ישנו תהליך של קבלת המחלה וקבלת האני החדש שנוצר אחרי המשבר, עם כל העוצמות והמוגבלויות. לקבל את המצב בלי להיאבק בו, ולמצוא את הדרך לחיות עם המחלה.

ולהאמין בעצמי. האמונה בעצמי מאפשרת לי לנוע קדימה ולהמשיך עם כל הקשיים והנסיבות שנתקלים בדרך. האמונה הזו מקבילה בתהליך ההחלמה לתקווה. התקווה היא כמו הנר שמאיר את הדרך עוזר לנו להמשיך ולצעוד בה למרות החושך שיש מסביב.

מתוך דברי המשתתפים:

"החוויה בקבוצה היא של קבוצה מעניינת שנותנת הפוגה קצרה מחיי ומטרדות היומיום. גם כשאני חושבת שזה לא עובד, עצם נוכחותי בחדר בלבד "עושה את העבודה".

"זה מפקס אותי ברגעי לחץ"

החוויה בקבוצה מדהימה, עוזרת לי להירגע, לשים לב לנשימות ומפתחת מודעות. אני משתמשת בשיטת הנשימות בבית וזה עוזר לי להירגע"

" קבוצת המדיטציה מאוד מרגיעה אותי"

"קבוצת המדיטציה נותנת הרפיה למח ופותרת כל מיני בעיות נפשיות המתעוררות בחיינו. אני יוצאת רגועה יותר מצרות החיים".

"החוויה בקבוצה היא של רוגע"

"התרגול משקיט את התודעה ונותן לי כלים יישומים לחיים".

לסיכום: קבוצת המדיטציה מאפשרת למתמודדים לקבל את איכויות אימון התודעה כמו שקט, שלווה, אורך רוח והחלטות נבונות, בצורה נגישה עבורם. אפשר לראות כי החברים בקבוצה נכנסים לקבוצה כל אחד עם הטרדות שלו ויוצאים מהקבוצה עם יותר שקט ורוגע, מה  מאפשר להם להתמודד עם הקשיים היומיומיים בצורה טובה יותר.

​