הקשבה היא פעולה בסיסית כל כך, עד שלעיתים נדמה לנו שהיא מובנת מאליה. אבל כשמתבוננים לעומק, מתגלה עוצמה שקטה ומפתיעה: ההקשבה האמיתית – זו שמתרחשת מתוך נוכחות, סבלנות ופתיחות – מחוללת שינוי רגשי עמוק, אישי ובין-אישי כאחד. בעידן שבו השיח מהיר, הדעות זורמות ברשתות, והתגובות לעיתים אוטומטיות היכולת לעצור ולהקשיב באמת הפכה לכמעט נדירה. הקשבה איננה רק היכולת לשמוע מילים. היא היכולת לפנות מקום לאחר בתוכי, לראות אותו, להבין אותו, ולהיות עֵד למה שחי בו ברגע הזה. הקשבה כזו יוצרת תחושת נראות וביטחון. היא מרגיעה את הגוף, מאפשרת לנפש להיפתח ומחזקת את תחושת החיבור בין אנשים. מחקרים בתחום הפסיכולוגיה והתקשורת הבין-אישית מחזקים את מה שאנחנו חווים באימון הרגשי: הקשבה אמפתית, נוכחת ולא שיפוטית – יוצרת תחושת קרבה, מפחיתה מתח,ותורמת לשיפור ממשי באיכות הקשרים ובבריאות הרגשית. לדוגמה, מחקר שפורסם ב-Journal of the International Listening Association(Weger et al., 2014) מצא כי הקשבה פעילה מעלה את תחושת האמון, ההבנה והחיבור בקרב המשתתפים. אנשים שדיברו עם בן שיח מקשיב הרגישו שנראו ונשמעו באמת –מה שחיזק את תחושת הרווחה הרגשית שלהם. שיטת סאטיה, המשמשת כבסיס לאימון רגשי, ההקשבה היא עיקרון מרכזי,לא רק ככלי עבודה, אלא כתפיסת עולם. המתאמן או המתאמנת מוזמנים לפגוש את עצמם בתוך מרחב קשוב, בטוח ולא שיפוטי, שבו כל רגש, מחשבה או חוויה מתקבלים כפי שהם.הקשבה באימון מאפשרת לאדם לחזור ולהתחבר לעצמו,לגוף, לרגש, ולידיעה הפנימית. היא יוצרת חוויה עמוקה של נראות: סוף סוף יש מקום לכל מה שאני. דווקא מתוך השקט הזה, שבו אין צורך למהר או לתקן, עולה התובנה, ומתאפשר שינוי עמוק, אותנטי ובעל השפעה מתמשכת. הקשבה איננה נחוצה רק בתהליך האישי, היא קריטית גם במערכות יחסים.הורים שמקשיבים לילדיהם באמת, בני זוג שמצליחים לשהות עם הקושי של האחר, גם בלי להסכים – יוצרים חוויה של קרבה, אמון, והרמוניה.באימון רגשי אנחנו עובדים גם על חידוד היכולת הזו,ללמוד להקשיב לעצמי, ובהמשך גם לאחרים. מתאמנים רבים מדווחים על שיפור ניכר בתקשורת הבין-אישית, על הקלה בקונפליקטים, ועל חיבור מחודש עם הקרובים להם. לסיכום:הקשבה היא לא רק פעולה תקשורתית – היא בחירה. בחירה להיות עם האחר מתוך נוכחות, חמלה וסקרנות. באימון רגשי בשיטת סאטיה, אנחנו לומדים איך להפוך את ההקשבה לכלי שינוי, ריפוי וצמיחה עבור עצמנו, ועבור הסובבים אותנו.אם התחום הזה נוגע בך – אולי זו קריאה עבורך להתחיל להקשיב גם לעצמך. רוצה להעמיק במסע של הקשבה פנימית וליצור שינוי רגשי אמיתי? אני כאן בשבילך.  

​מה זה סבל?בשורה התחתונה, סבל=תחושות גוף קשות. אנחנו לא רואים בבהירות מהו הסבל שלנו.אנחנו חושבים שסבל זה מחשבות מאמללות,כמו "אין לי כסף", "נכשלתי" "הילד שלי במצוקה" או "עברתי טראומה".אבל המחשבות עצמן הן לא הסבל. למחשבות מתלוות רגשות מאמלליםכמו פחד, כעס, תסכול, חוסר אונים וכו'.גם הרגשות לא אלה שיוצרים את הסבל. הדבר שאנחנו אומרים שהוא סבל,הן תחושות הגוף הקשות שאנחנו חשים,כמו מועקה, מחנק, התכווצות באזור החזה, כובד וכו'. זו בשורה טובה עבורנו,כי יש דרך להתמודד עם תחושות הגוף הקשות,והיא אפילו שיטה די פשוטה טכנית:הדרך היא להביא את תשומת הלבלתחושות הקשות שאנחנו חשים כרגע,לזהות אותן ולשהות איתן תוך כדי נשימה אליהן. נשמע פשוט, אך כדי שהטכניקה הזו תהיה נגישה בזמנים סוערים,יש צורך להכיר אותה, לתרגל אותה ולהתאמן עליה בחיי היומיום.לחצו על הקישור והשאירו פרטיםואשמח להזמין אתכם.ן לאימון אישי בשיטת סאטיהבו תלמדו את הטכניקה הזו להקלה על סבל.       

  לפני 10 שנים החלטתי ללמוד אימון אישיכדי לקבל עוד כלים לעבוד עם הלקוחות שלי,עבדתי כמרפאה בעיסוק וליוויתי אנשים עם קשיים רגשיים ונפשיים.התחלתי בדצמבר 2009 את הקורס לאימון אישי בשיטת סאטיהבבית ספר לאימון EMOTION ברמת גן.לא חשבתי שאני אהיה מאמנת, רק רציתי לרכוש עוד כלים.אחרי שהקורס הסתיים ביוני 2010 כבר אימנתי לקוחות כחלק מהקורס.אמרתי לעצמי שאם כבר אני בדרך הזו אסיים את הסטאז'.בפועל זה אומר לאמן 5 אנשים 16 פגישות.עבדתי כמרפאה בעיסוק עוד שנתייםובמקביל אימנתי 2 מתאמנות כל פעם.ב2012 החלטתי שאני הופכת להיות עצמאיתומאמצת את האימון כמקצוע.בנוסף העמקתי בלימוד מדיטציהובאותה שנה הלכתי גם ללמוד הנחית מדיטציה,כדי לשלב את שניהם בחיי המקצועיים.המשכתי לאמן אנשים וכדי לקבל הסמכה היה עלילאמן עוד 5 אנשים ל16 מפגשים,ולהקליט אימונים כדי לוודא שאני אכן מאמנת בצורה מקצועית.מדי פעם חשבתי על ההסמכה,אבל זה נראה לי רחוק...ב2017 היה אפשר לקבל תעודת סיום לימודים על בסיס הסטאז' הראשוני,ואז החלטתי שאני אוספת את המסמכים ושולחת אותם,ואכן ב2017 קיבלתי את תעודת סיום הלימודים.זו תעודה שמעידה שסיימתי את הקורס והסטאז',וחשבתי לעצמי שזהו, זה מספיק לי,אני מוותרת על התהליך של ההסמכה.כשהשתתפתי בכנס של EMOTION,ראיתי שאני זקוקה לעדכון של הידע שלי,ובינואר 2018 הצטרפתי לקבוצת מנטורינג של מאמנים אצל גל מדלי.עם ההצטרפות לקבוצה וההתפתחות שלי כמאמנת,התחלתי לחשוב שאני יכולה לקבל את ההסמכה.התחלתי לאסוף את כל החומרים,כבר היו לי מספיק מתאמנים כדי להיות מוסמכת,ולקח לי עוד שנה וחצי עד אוגוסט 2019שעשיתי את האימון להסמכה-אימון בו אני מאמנת שעה וצופה בי מנטור בכיר מבית הספר.והצלחתי לקבל המלצה להסמכה.השבוע ב 31/12/19 נפגשתי עם נטלי בן דוד- מנהלת בית הספר,לשיחת השלמה בה סיפרתי לה על ההתפתחות המקצועית שלי,וקיבלתי רשמית את תעודת ההסמכה,כמאמנת אישית בשיטת סאטיה! אני מדמה את עצמי כנמלה,כשיש לי אתגר שנראה לי כמו תהום שעלי לעבור,אני לא קופצת מעל התהום,אני מתחילה לרדת למטה לאט לאט,מגיעה לפעמים עד לקרקעיתואז עולה שוב למעלה בדרך איטית אך בטוחה עבורי,הולכת צעד אחרי צעד בדרך משליובסוף מגיעה למטרה.פעם חשבתי שאני צריכה לעשות דבריםעל פי ההגדרות/שיטות של אנשים אחריםהיום אני יודעת שיש לי את הדרך שלי,לפעמים שונה משל אנשים אחרים,אבל הדרך הזו מתאימה ליובסופו של דבר מביאה אותי לאן שאני רוצה.למדתי עם השנים לבטוח בדרך הזו,במקום להיות מתוסכלת בחיקוי דרכים של אנשים מצליחים אחרים.בהסתכלות לאחור על החיים שלי,זה תמיד היה כך, אני בוחרת בדרך איטית, בטוחה ומתאימה עבוריוזה מה שעוזר לי להגיע להישגים שאני בוחרת.נמלה הולכת לאט, אוספת גרגר גרגר,לא תמיד רואים אותה, או את הדרך שהיא עושה,אבל בסוף יש תוצאה של הר חול ובית לנמלה,עם אוכל שאספה לקראת החורף.תלכו בדרך שלכם... העיקר תתמידו,יחד עם התסכול, הייאוש, הפחד.כי עם סבלנות והתמדה מגיעים לאן שרוצים. תודה לעודד עמית נטע ועידו האהובים שלישאיתי בדרך, תומכים אוהבים ומקבלים.תודה להורים שלי עדנה ועוזי פלדשתמיד נמצאים לצידי תומכים,ועוזרים לי בכל הרמות להגשים את רצונות שלי.לכל המשפחה המורחבת משני הצדדים שמלווה אותי לאורך הדרךעם אהבה ותמיכה בכל עת.תודה לשירה בן דרור שאימנה אותי בתחילת הדרך,תודה לאיילת שדות שאימנה אותי 5 שנים ראשונותבהיותי עצמאית וקיבלה אותי כמו שאני,עודדה אותי בשנים האלו להאמין בעצמי ובדרך שלי.תודה לגל מדלי שבשנתיים האחרונות מלווה אותיכמנטור וכמאמן ורואה אותי ראויה לקבלת התעודה הזו עם כל מה שהיא מייצגת.סבלנות והתמדה מביאים לתוצאות.  st Text