בחורף האחרון חליתי בשפעת.את מכירה את זה שמרגשים שהגוף כואב,ורוצים להיכנס למיטה וקר מאוד?אז ככה זה התחיל גם אצלי. ואחרי יום של נזלת, שיעול וחום אני שמה לבשאני מרגישה אשמה שאני חולה,ומתנצלת בפני בעלי: "אני מצטערת שאני חולה". פתאום הבנתי שכל פעם שאני חולהאני מרגישה אשמה כאילו שעשיתי את זה בכוונה,כאילו עשיתי משהו לא בסדר. ובמציאות זה אומר שאני לא מקלה על עצמי במחלה,אני כל הזמן חושבת על כמה אני מסכנה וסובלת,מעצימה את הסימפטומים של המחלה,לא נותנת לעצמי לעבור אותה בקלות, אלא "מענישה" את עצמי.סובלת את החום והכאבים לא לוקחת הרבה תרופות,שוכבת במיטה מבודדת משאר בני הבית,כי אם אני אשמה מגיע לי "עונש" לסבול. אחרי כמה שנים של התבוננות דרך אימון אישי ומדיטציה,ראיתי הפעם את האשמה שלי, והבנתי שאני יכולה לבחור אחרת. שאלתי את עצמי האם אני יכולה לעבור את המחלה הזו בשמחה ובקלילות?התשובה הייתה כן.הרי האשמה לא חייבת להישאראני יכולה לראות את ההרגל שלי להרגיש אשמה בזמן מחלהולהחליט לבחור להיות שמחה.  בחרתי לעבור את השפעת בשמחה ובקלילות.אז הלכתי לארון התרופות לקחתי משהו יותר חזק להורדת החום,ואפשרתי לעצמי להיות קלילה ושמחה גם אם אני חולה,הרי בכל מקרה זה ייקח בין 3-5 ימים עד שזה יעבור.כך עברתי את השפעת בצורה יותר קלה,אני בטוחה שזה עוזר לגוף שלי להתגבר על המחלה יותר מהר.   יכולתי לראות את כל התהליך הזה כי אני מתאמנת ומתרגלת מיינדפולנס. זוהי התבוננות שמאפשרת לי לנהל את המחשבות הרגשות והתחושות,במקום להישאר בטייס האוטומטי שלי עם האשמה. אני יכולה לשנות את ההרגלים שלי. האם גם את רוצה להפסיק לסבול מההרגלים שלך?קראי כאן על אימון אישי וכאן על תרגול מיינדפולנס.לחצי על צור קשר בתחתית העמוד, השאירי פרטים ואחזור אליך. תמיד כאן לעזור ולסייעענת ​

פעם בשבוע בימי ד' אחר הצהרים מתקיימת קבוצת מדיטציה למתמודדים החברים במועדון מיינד אנד פיטנס של אנוש. מועדון מיינד אנד פיטנס של עמותת אנוש הוא מועדון ייחודי בארץ אשר מטרתו לעודד את המתמודדים לתרגל ולאמן הגוף ואת הנפש.  המועדון פועל במרכז דניאל לחתירה - מרכז ספורט ליד נמל תל אביב, שנותן אוירה ספורטיבית, כך שאתה נכנס אליו מיד בא לך להתחיל לעשות ספורט. המועדון פועל 3 פעמים בשבוע אחר הצהרים ומציע מגוון גדול של פעילויות. ישנן קבוצות של חתירה פיטנס והליכה, לצד קבוצות של פלדנקרייז, מדיטציה וטאי צ'י, וכן סדנאות שונות כהפסקת עישון, חשיבה חיובית והרגלי אכילה.אני מגיעה כמה דקות לפני הקבוצה והחברים יוצאים מפעילות אחרת, שותים משהו ומתאווררים בין קבוצה לקבוצה. ב 17:10 סוגרים את הדלת מתחילים לתרגל.תמיד מתחילים בתרגול של אסוף התודעה שלנו שנקרא נשימה לבטן:בישיבה,כפות רגליים יציבות על הקרקע... גו זקוף....ראש בהמשך לגב... והעיניים מסתכלות ב45 מעלות כלפי מטה על נקודה על הרצפה,...יד שמאל בתוך יד  ימין על הבטן התחתונה....לוקחים שאיפה מהאף ונשיפה מהאף ומעבירים את תשומת הלב לנשימה לבטן התחתונה....בשאיפה הבטן מתמלאת ובנשיפה הבטן מתרוקנת...כך למספר דקות נחים מכל הפעילות והמחשבות על מה שעבר עלינו היום, ומכלהטרדות והמשימות שיש לנו עוד היום. פשוט מתמסרים לרגע הזה, לנשימה. ללא שיפוטיות, השוואות וביקורת.תשומת לב לנשימה לבטן, כאן ועכשיו, יוצר רוגע בגוף, התודעה מתייצבת ומתחילים לחוש את השקט הפנימי שקיים בכולנו, המתגלה מבעד להסחות הדעת הרבות שלנו. "שקט מלא באהבה וחמלה" כמו שאומר המורה שלי למדיטציה בשיטת הזן – תמיר מסאס. אז איך כל זה התחיל?הדרך שהגעתי להדריך במועדון הזה היא נס עבורי. לפני שנה וחצי ביקרתי חברה, ישבנו במטבח והיא הייתה צריכה ללכת רגע לחדר השני. אני לקחתי עיתון שהיה על השולחן והתחלתי לדפדף בו. פתאום ראיתי כתבה על בחור מתמודד שמו דויד שמספר את הסיפור על המחלה שלו ומודיע שהוא ביחד עם עמותת אנוש, פותחים מועדון של ספורט לגוף ולנפש – שזה חלום שלו.זו הייתה תקופה בה עזבתי את ניהול מועדון כישורי חיים במרכז שיקום הרצליה, ובחרתי לעבוד כמדריכת מדיטציה למתמודדים. נדהמתי איך "במקרה", הגעתי לכתבה הזו ומיד התחלתי לחפש איך אני מגיעה למועדון הזה ומציעה את קבוצת המדיטציה למתמודדים. בעזרת גוגל ופייסבוק הצלחתי לקבל את המייל של מיכל ויירון מנהלת המועדון. קבעתי פגישה והנחתי קבוצה אחת כניסיון, אחרי שהחבר'ה במועדון אמרו כן, התחלתי להגיע פעם בשבוע לתרגל עם החברים.כיום מחקרים רבים מעידים על תרגול מדיטציה כגורם בעל תרומה משמעותית לאיכות החיים ושמירה על אורח חיים בריא. תרגול המדיטציה תורם הן במישור הנפשי כמחזק שקט, שלווה וערות והן במישור הגופני כתמיכה להחלמה ממחלות.כמרפאה בעיסוק שנים רבות, ומתרגלת מדיטציה ב6 שנים האחרונות היה חשוב לי להנגיש את תרגול המדיטציה גם למתמודדים. תרגול מדיטציה רגיל של ישיבה שקטה כ 20 דק' עם התבוננות שקטה לא מתאים למתמודדים. כך שהבנתי כי יש צורך בהתאמת המדיטציה למתמודדים. בעקבות זאת, יצרתי קבוצה בה התרגולים קצרים בזמן 5-7 דק', מתבצעים לרוב בתנועה, ומאפשרים לקבל את איכות המדיטציה בצורה מותאמת.בזמן הקבוצה אני מאפשרת חופש מוחלט לגבי התרגול, אדם צריך להרגיש בנח בתרגול ולדאוג לגוף שלו. ישנם משתתפים שמתרגלים הכל, חלקם מתרגלים חלק מהזמן, וחלק מהזמן רק יושבים איתנו, וישנם גם חברים שבכלל לא מתרגלים וגם זה בסדר. אני רואה כי יש ערך גם לחברים שרק נמצאים בקבוצה. אני קוראת לזה "מדיטציה פאסיבית", על משקל עישון פסיבי, כשאתה נמצא בתוך קבוצה שמתרגלת מדיטציה, האנרגיה של התרגול בקבוצה עוברת אליך, גם אם אתה לא מתרגל.  אז מה קורה בתרגול?תשומת לב לנשימה ולתחושות גוף מרגיעים את הגוף, כשהגוף רגוע ויציב גם התודעה יציבה כך שהמחשבה שלנו צלולה, ברורה ומאפשרת לנו לקבל החלטות מתוך בהירות. מחשבה בהירה תוביל אותנו לפעולות המדויקות ביותר לנו ולאנשים בסביבתנו בסיטואציה בה אנו נמצאים.מיומנות ההתבוננות תוך תשומת לב למה שקורה לי, מאפשר לפתח את "העד": היכולת לראות את ההתרחשויות מהצד ולא להיצמד או לדחות את הדברים. ההתבוננות מהצד מאפשרת לאדם לעצור רגע, ולבחור את הפעולה שלו מתוך חופש  ולא מתוך הרגל או אוטומט.תרגול המינדפולנס – הפנית תשומת הלב מתוך כוונה ברגע הנוכחי וללא שיפוטיות, מאפשרת לקבל את המצב נוכחי, כפי שהוא, להתבונן בו ללא שיפוט ולהחליט על פעולה. זהו תרגול שעוזר לפתח קבלה והרחבת אורך הרוח כך שהתגובה שלנו תבוא מתוך חופש ולא מתוך הרגלים שטבועים בנו. המדיטציה אותה אנו מתרגלים היא תרגול בדרך הזן.  אז מה זה זן?זן זה לדעת, לקבל ולהאמין בעצמינו. ניתן להקביל את הזן למושג ההחלמה.לדעת את עצמך הוא התהליך שאדם מכיר את עצמו על כל צדדיו. כמו בהחלמה ללמוד על עצמי, על המחלה שלי, מה הסימפטומים שלי מה מניע אותי מה הן היכולות שלי וכו'.לקבל את עצמי הוא תהליך שהאדם מבין שהוא שלם כפי שהוא עם העוצמות ועם המוגבלויות, הוא לא יכול להיות אחרת, אלא רק כפי שהוא. הוא אינו צריך ל"תקן את עצמו" אלא לקבל את עצמו כפי שהוא. ובמקביל, בתהליך ההחלמה ישנו תהליך של קבלת המחלה וקבלת האני החדש שנוצר אחרי המשבר, עם כל העוצמות והמוגבלויות. לקבל את המצב בלי להיאבק בו, ולמצוא את הדרך לחיות עם המחלה.ולהאמין בעצמי. האמונה בעצמי מאפשרת לי לנוע קדימה ולהמשיך עם כל הקשיים והנסיבות שנתקלים בדרך. האמונה הזו מקבילה בתהליך ההחלמה לתקווה. התקווה היא כמו הנר שמאיר את הדרך עוזר לנו להמשיך ולצעוד בה למרות החושך שיש מסביב. מתוך דברי המשתתפים:"החוויה בקבוצה היא של קבוצה מעניינת שנותנת הפוגה קצרה מחיי ומטרדות היומיום. גם כשאני חושבת שזה לא עובד, עצם נוכחותי בחדר בלבד "עושה את העבודה"."זה מפקס אותי ברגעי לחץ"החוויה בקבוצה מדהימה, עוזרת לי להירגע, לשים לב לנשימות ומפתחת מודעות. אני משתמשת בשיטת הנשימות בבית וזה עוזר לי להירגע"" קבוצת המדיטציה מאוד מרגיעה אותי""קבוצת המדיטציה נותנת הרפיה למח ופותרת כל מיני בעיות נפשיות המתעוררות בחיינו. אני יוצאת רגועה יותר מצרות החיים"."החוויה בקבוצה היא של רוגע""התרגול משקיט את התודעה ונותן לי כלים יישומים לחיים". לסיכום: קבוצת המדיטציה מאפשרת למתמודדים לקבל את איכויות אימון התודעה כמו שקט, שלווה, אורך רוח והחלטות נבונות, בצורה נגישה עבורם. אפשר לראות כי החברים בקבוצה נכנסים לקבוצה כל אחד עם הטרדות שלו ויוצאים מהקבוצה עם יותר שקט ורוגע, מה  מאפשר להם להתמודד עם הקשיים היומיומיים בצורה טובה יותר. ​

  המחשבות שלך יכולות להתגלגל כמו כדור שלג,מתחילה מחשבה קטנה של דאגה והיא מתגלגלת ומתגלגלת,עד שמתפתחת לסיפור גדול של דאגות רבות שבכלל לא חשבת עליהן,ואת כבר דואגת מעל לראש ולחוצה מאוד. זו תופעה ידועה שאפילו נתנו לה שם – רומינציה.הבעיה מתחילה שכשאת מתייחסת לכדור שלג הגדולכאילו זו באמת המציאות נלחצת ופועלת מתוך הלחץ,ושכחת שהכל התחיל ממחשבה אחת קטנה כמו פתית שלג אחד. להמיס מספר קטן של פתיתי שלג זה קל,אך להמיס כדור שלג גדול זה לוקח זמן.אז מה עושים? הכי חשוב קודם כל לעצור את כדור השלג,כדי שלא יגדל יותר והקושי יתעצם.בעזרת קורס מיינדפולנס להפחתת מתח ולחץ את יכולה לעצור את כדור השלג שלך. בתרגול את עוצרת את הסיטואציה שבה את נמצאת,וכאילו מגלגלת את הכדור אחורה,כאילו פורמת אותו כמו כדור של חוט צמר. את מתבוננות וחוקרת מה קרה שם,מה היו המחשבות, הרגשות והתחושות שלך.זו קודם כל עצירה והתבוננות כדי שכדור השלג ייעצר. כאשר את מתרגלת את העצירה הזו שוב ושוב,ויודעת לעצור את כדור שלג כבר בתחילת הסיטואציה,יש סיכוי גדול שלא תגיעי למצב של כדור שלג גדול,(כלומר מצב שאת כבר מוצפת מאוד מהמחשבות המטרידות)ולא תפעלי מתוך לחץ אלא מתוך בהירות וצלילות של המחשבה.  כדי למנוע את המצב של כדור שלג של מחשבות אפשר להשתתף,בקורס להפחתת מתח ולחץ באמצעות מיינדפולנסבקורס  את לומדת לזהות את הפתיתים הראשונים של השלג,כלומר את המחשבות הראשונות שעלולות להתגלגל הלאה,את לומדת לזהות את התחושות ולהיעזר בנשימה, ועוצרת עוד לפני שכדור השלג בכלל גדל,כלומר את מראש מונעת את הסיטואציה מלהסתבך. לדוגמא: מישהו בעבודה/ בן זוג/ הילד שלךאמר לך משהו ונעלבת.כאן מתחילה המחשבה הראשונה.את יכולה לעצור כאן...ולהשתמש ב כלים להפחתת מתח ולחץ,אותם תלמדי בקורס,ולהבין את הסיטואציה דרך חקירה שלעובדות, מחשבות, רגשות, תחושות,ולקבל בהירות על מה שקרה ומה את עומדת לעשות, אם בכלל. או שאת יכולה לתת למחשבה על העלבון להמשיך להתגלגל,כמו כדור שלג ולאסוף עוד מחשבות מעליבות ומתסכלות,שיגדילו את הכדור עוד ועוד.... מה את אומרת?מה כדאי לך לעשות לפי דעתך?אם את רוצה לעצור את כדור השלג של המחשבות:לחצי  כאן על הקישור  ותעלי רמה... כדי למנוע מכדור השלג לגדול מראש!תמיד כאן לעזור ולסייעשלך ענת ​